החלטה בתיק ת"א 13102-06

1.         בפני בקשה להורות על ביטול החלטה שניתנה על ידי ביום 15.7.11, לפיה נעתרתי לבקשת המשיבה והוריתי על מחיקת כתב ההגנה שהוגש ע"י המבקש מאחר והוא לא מילא אחר ההחלטות להשלמת ההליכים המקדמיים (להלן-"ההחלטה").

2.         כמו כן, התבקשה ארכה להגשת הבקשה לביטול ההחלטה, בשל עיכובים מצד המבקש בהשלמת ההליכים המקדמיים ובהתחשב בימי פגרת הקיץ וימי חג הסוכות, שהיו ביני לביני, ממועד מתן ההחלטה ועד מועד הגשת הבקשה. הבקשה, נתמכה בתצהיר וניטען במסגרתה כי לא היה זלזול בהליך מצד המבקש כי אם נסיבות אישיות שונות, הן שגרמו לעיכובים מצידו בקיום ההחלטות. לפיכך, משהושלמו ההליכים המקדמיים ואף הוגש תצהיר עדות ראשית בסמוך למועד הגשת הבקשה, הוא מבקש שיינתן לו יומו בבית המשפט, להוכיח את הגנתו. 

3.         המשיבה טוענת כי דין הבקשה לביטול ההחלטה להידחות מהפן  הדיוני, הואיל והיה על המבקש להגיש ערעור על ההחלטה, שכמוה כמתן פסק דין כנגדו. כמו כן ניטען, כי חלף המועד להגשת הבקשה ודינה , להידחות.   

            לגופם של דברים טענה המשיבה כי ניתנו למבקש, ארכות חוזרות ונישנות להשלמת ההליכים המקדמיים ובכלל זה מתן ארכה בהחלטה שניתנה בזמנו בבקשתה להורות על מחיקת כתב ההגנה. לפיכך, אין ליתן לו הזדמנות נוספת לתיקון מחדליו, אשר גם גרמו להכבדה עליה בניהול הגנתה בתביעה העיקרית.  

4.         בחנתי תחילה את בקשתו של המבקש להארכת המועד להגשת הבקשה. החלטתי על מחיקת כתב ההגנה ניתנה כבר ביום 15.7.11 והומצאה לבא כוח המבקש, ביום 17.7.11.

            בנסיבות אלו, היה על המבקש להקדים להגיש את בקשתו לביטול ההחלטה עד 17.9.11 , הרבה בטרם תחילתה של הפגרה הנוספת של חג סוכות. המבקש, התרשל בהגשת הבקשה רק ביום 23.10.11 ומבלי שהגיש מראש בקשה להארכת המועד להגשתה.

             מחיקת כתב ההגנה אין בה משום פסק דין בהודעתה של המשיבה למבקש, אף שזו תוצאתה הלכה למעשה, אם תתקבל התביעה (ראה י' זוסמן, סדר הדין האזרחי,עמ' 413). הואיל וטרם הוכרעה התביעה העיקרית ובהיעדר בקשה למתן פסק בהודעה לצד ג' בכפוף לקבלת  התביעה העיקרית, הרשות בידי המבקש להגיש בקשתו לבית משפט זה.   

5.         בספרו של י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 889, נאמר בענין איחור במועדים שנקבעו בתקנות: "אולם טעות של עורך דין או בעל דין שגרמה לאיחור, ואפילו רשלנותם (ההדגשה אינה במקור-מ.ל.), אינן מונעות לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מראה בתצהירו כיצד קרתה התקלה".

            חל ריכוך בהלכה הנוקשה בסוגיית הארכת מועד ונפסק כי יש לבחון את עצמת הפגיעה בציפיות של בעל הדין האחר בגין אי הגשת הבקשה במועד. לעיתים, כך נפסק, חשיבותו של  האינטרס של בעל הדין הטועה, תכתיב את התוצאה ( ראו: בש"א 6780/00 יוסף אהרון נ' אהרון אמנון, פד"י נ"ד (4) 792, רע"א 9073/01 יהודית פרנקו -סידי נ'  הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים).

6.        בתצהירו של המבקש נאמר כי אבד לו מכשיר הפלאפון באופן שיצר וגרר נתק בינו ובין בא כוחו. עיון בעותק המכתב שנשלח אליו מלשכת הסיוע המשפטי בהיותו מיוצג ע"י עו"ד מטעמה, מלמד כי נמסר לו כי יופסק יצוגו מחמת ניתוק הקשר עימו, באופן המתיישב עם גרסתו בנידון ולא מחמת סירובו בזדון, לטפל בענייניו באופן המלמד על זלזול בהליך גופו.  יתירה מכך, אין להניח כי לאחר שהצליח המבקש במאמציו, לקבל סיוע משפטי הוא יוותר במכוון על יצוגו, באופן שיכביד עליו בניהול הגנתו. לאור זאת, סביר יותר להניח כי אי יצירת הקשר מצידו עם בא כוחו, מקורה ברשלנותו ובשעה שאבד לו מכשיר הפלאפון, הוא לא טרח להתעניין מיוזמתו בעניין ניהול ההליך. בנסיבות אלו, אני נעתרת לבקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול ההחלטה. 

7.        לעניין הבקשה גופה לביטול ההחלטה. אין בידי לקבל את טענתו של המבקש לפיה מחמת אובדן מכשיר הפלאפון, הוא לא ידע על הצורך בהשלמת ההליכים המקדמיים לכל אורך התקופה. קבלת גרסתו כאמור בתצהירו לפיה, אדם אחר הוא שהחזיק במכשיר שאבד לו ויצר מצג בפני  בא כוחו לפיו הוא יבוא אליו לפגישה לצורך השלמת ההליכים המקדמיים,  אין בה כדי ליישב את מחדלו באי השלמתם עובר לאבדן המכשיר, קרי: ממועד הישיבה אליה התייצב בא כוחו בהודעתו כי ההליכים יושלמו ועד לאחר תום מועד הארכות שנתנו לו לצורך כך, לבקשת בא כוחו. בנסיבות אלו, צפוי היה שהמבקש ימהר לפנות לבא כוחו על מנת למלא אחר ההליכים המקדמיים ולא ימתין לחיפושי בא כוחו אחריו (החלטה מיום   22/08/10 ובקשות מאוחרות לה, למתן ארכה למתן תשובות לשאלון).

8.        הסמכות למחיקת כתב הגנה נתונה בידי בית המשפט לפי תקנה 122 ובית המשפט, מוסמך  ליתן ארכות חוזרות ונשנות להשלמת ההליכים המקדמיים, על מנת למנוע את התוצאה הקשה של המחיקה אשר תוצאתה היא מתן פסק דין, מבלי שיש בידי הנתבע להוכיח את

גרסתו ואת טענותיו (ע"א 2271/90 ג'מבו  חברה לבניין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ ואח' נ'

אמיר מרדכי ואח' (פורסם בנבו) ניתן ביום 5.7.92 ). המבחן על פי הפסיקה, למחיקת כתבי טענות ופרט, של נתבע שתוצאתה חמורה במיוחד, הוא אם שוכנע בית המשפט "שכלו כל הקצין וכי אין להבין את התנהגות הנתבע אלא כהסתוללות ביריבו ובבית המשפט וכזלזול ברור וגלוי בחובתו... מחיקת כתב הגנה אינה מסע עונשין נגד נתבע , ומקום שנתבע מילא חובתו , ולו באיחור , לא ימחקו את כתב הגנתו ... הוא הדין אם נתבע גילה אך רשלנות במילוי חובתו (ע"א 2271/90, שם, בסעיף 6 לפסק הדין של השופט מ' חשין וסקירת ההלכות שם).

9.         לא מצאתי כי המבקש פעל בזדון או תוך זלזול מכוון בבית המשפט. יש בהתנהגותו משום רשלנות חמורה ושמא, חוסר ידע מספיק על מהות ההליכים המקדמיים ועל תוצאות אי קיומם על ידו. לפיכך, למרות שההחלטה ניתנה כדין מחמת אי השלמת ההליכים , אין ברשלנותו, למרות חומרתה, כדי למנוע ממנו שיינתן לו יומו בבית המשפט להוכחת הגנתו בפרט כאשר ההליכים הושלמו, אף שבדיעבד, לאחר מתן ההחלטה על המחיקה. כך גם, טרם החלה שמיעת העדים בתיק העיקרי ותצהירי הנתבעת הוגשו בסמוך לאחר מתן ההחלטה על מחיקת כתב ההגנה.  

במבחן המאזן בין תועלת של בעל דין אחד לעומת ההכבדה על האחר, ההשלכה ממחיקת כתב ההגנה חמורה לאין ערוך מההכבדה שנגרמה למשיבה בגין אי השלמת ההליכים המקדמיים במועד שכן כאמור, טרם החלה חקירת העדים בתביעה העיקרית (ראו: בש"א (מחוזי י-ם) 3036/03 פריפר טבעי בע"מ נ' יעקב שניאור, פורסם בנבו, ניתן ביום 11.2.04 ).

10.        בנסיבות אלו, אני נעתרת לבקשה ומורה על ביטול ההחלטה למחיקת כתב ההגנה אולם, מחייבת את המבקש בהוצאות המשיבה ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 4,000 ש"ח בגין מחדלי המבקש שגרמו לה לטרחה ולהוצאות. 

לאור החלטתי ומשהושלמו ההליכים המקדמיים, הרשות בידי המשיבה להוסיף על תצהיריה, ככל שתראה לנכון תוך 15 ימים מהיום.               

עותק יישלח לצדדים.